"מידע" ו-"ידע"
בבלוג שלי בנושא "צוותי שיפור" הזכרתי שאת פרויקט הגמר שלי בתואר ראשון עשיתי בתחום מערכות מורכבות בהנחיית מר רזי עפרון, אשר כתב מספר ספרים בנושא. לדוגמא, ספר שקראתי במהלך הקורס נקרא "העולם איננו ליניארי". בבלוג זה רציתי להכיר לכם מושג ממערכות מורכבות הנקרא "ייצור ידע" שלפי דעתי מאוד קשור למושג "ארגון לומד". בפעם הראשונה את המושג "ייצור ידע" שמעתי בקורס ש
הוא דיבר על זה שהמרכיב החיוני ביותר לארגון במציאות דינאמית המשתנה במהירות הוא "ייצור הידע" (Knowledge Creation). יותר ויותר נדרשים ארגונים לקבל החלטות "פורצות דרך", שאינן בבחינת "עוד מאותו דבר", או "חיפוש המטבע מתחת לפנס". המפתח לכך הוא סוג מסוים של ידע.
נגדיר לצרכינו את תהליך "ייצור הידע" בארגון כ"כאוס יצירתי", שנועד למנוע מאנשים למעוד לתוך הרוטינה, ולהמשיך לפתח יוזמות חדשות (Nonaka and Takeuchi, 1995).
בספר שלו, מר רזי עפרון דיבר על הבדל בין "ידע" לבין "מידע". אם קיבלנו את הקביעה הזו, הרי שקיים קשר דו סטרי בין "ידע" ל"מידע". מחד גיסא, "מידע" מעובד הינו "ידע". מצד שני, "ידע" שעלה על הכתב והופץ לאחרים הופך עבורם ל"מידע". לדוגמה, איסוף פרטי מידע רבים על האויב יכולה להביא אותנו לתובנות ("ידע") באשר לאופציות הפתוחות בפניו ולאסטרטגיה שבה ינקוט; דוגמה נוספת: על בסיס "ידע" של קציני הנדסה רבים נכתבה תורה בתחום פירוק המטענים. תורה זו עבור קצין הנדסה חדש הינה "מידע". במהלך עבודתו הוא יגלה שעל בסיס התורה והניסיון המצטבר שלו הוא מפתח טכניקות חדשות. טכניקות אלה, המצויות במוחו הינן "ידע" חדש. פעמים רבות, ה"ידע" אינו יכול להיות מועבר באמצעים שיש לנו כרגע. קחו למשל פיתוח של טעם חדש וריח חדש בתעשיית היין, בתעשיית הבושם או בתעשיית הגלידה למשל. אין מילים קיימות שיכולות לתאר את הטעם הזה, וצריך להמציא מושגים חדשים, לשווק אותם ולהחדיר אותם לשפה. גם בארגון יש צורך לשווק את המילים החדשות ולוודא שתתקבלנה, אחרת הן יכולות לשמש חרב פפיות ולייצר התנגדות לשינוי. צה"ל עבר ניסיון לא מוצלח בתחום ההמשגה וההחדרה של מושגים כגון אלה – כמו: "השתבללות", "צרצורים", "נחילים", "בימוי ניצחון", "צריבת התודעה", "שלטנות אווירית" וכדומה – לארסנל המושגים הצבאי, כאשר המרכז לחקר תורת המערכה עודד את בוגריו להמשיג המשגות חדשות, אבל מושגים אלה לא שווקו נכונה, או לא התאימו לסביבה שניסו להחדירם אליה (בדומה לאקדמיה ללשון, שחלק מחידושיה אינו מצליח להיקלט בשפה). הממשיגים חטאו בהמשגת יתר מחד גיסא; ולא ווידאו שמושגים אלה נקלטו והשתרשו בכלל דרגי הצבא מאידך גיסא. כתוצאה מכך, שימשה ההמשגה לבסוף כלי בידי המתנגדים. כך למשל כינה האלוף במילואים יעקב עמידרור (2009) את התופעה "מושגים פוסט מודרניים מבלבלים שחדרו לצבא באחריות מפקדיו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה